מה קורה אם יש יותר מדי תאי דם אדומים?

מהם תאי דם אדומים?

תאי דם אדומים (RBC) הם סוג התאים הנפוץ ביותר בגוף האדם. הם אחראים על נשיאת חמצן וחומרי מזון לאיברי הגוף ולרקמותיו. RBCs מיוצרים במח העצם וחיים כ-120 ימים לפני שהם מתפרקים ומוחלפים.

מה קורה אם יש יותר מדי תאי דם אדומים?

כמות גדולה מדי של תאי דם אדומים נקראת פוליציטמיה. מצב זה נגרם על ידי ייצור יתר של תאי דם אדומים במח העצם, אשר יכול להיגרם על ידי מצבים רפואיים מסוימים או תרופות. פוליציטמיה עלולה להגביר את הסיכון לקרישי דם, שבץ והתקף לב. זה יכול גם להוביל להגדלת הטחול, כאבי עצמות, כאבי ראש ועייפות. במקרים מסוימים, זה יכול אפילו לגרום לבעיות ראייה.

מה גורם ליותר מדי תאי דם אדומים?

ישנם מספר גורמים פוטנציאליים לפוליציטמיה, כולל: – מצבים רפואיים מסוימים, כגון מחלת כליות, מחלות ריאות או גידולים- תרופות מסוימות, כגון טסטוסטרון או סטרואידים אנבוליים- עישון- מגורים בגובה רב- התייבשות- מוטציות גנטיות

כיצד מאבחנים פוליציטמיה?

פוליציטמיה מאובחנת בדרך כלל באמצעות בדיקת דם. הבדיקה מודדת את מספר תאי הדם האדומים וההמוגלובין בדם. רופא עשוי גם להזמין ביופסיה של מח עצם כדי לאשר את האבחנה.

כיצד מטפלים בפוליציטמיה?

הטיפול בפוליציטמיה תלוי בגורם הבסיסי. אם המצב נגרם על ידי מצב רפואי או תרופה, הרופא עשוי להמליץ על שינוי או הפסקת התרופה. אם המצב נגרם על ידי עישון, הרופא עשוי להמליץ להפסיק. במקרים מסוימים, הרופא עשוי להמליץ על הליך הנקרא פלבוטומיה, שבו כמות קטנה של דם מוסרת מהגוף. זה עוזר להפחית את מספר תאי הדם האדומים ולהפחית את הסיכון לסיבוכים.

תשובות ושאלות

ש: מהם תאי דם אדומים?

ת: תאי דם אדומים (RBC) הם סוג התאים הנפוץ ביותר בגוף האדם. הם אחראים על נשיאת חמצן וחומרי מזון לאיברי הגוף ולרקמותיו. RBCs מיוצרים במח העצם וחיים כ-120 ימים לפני שהם מתפרקים ומוחלפים.

ש: מה קורה אם יש יותר מדי תאי דם אדומים?

ת: יותר מדי תאי דם אדומים נקרא פוליציטמיה. מצב זה נגרם על ידי ייצור יתר של תאי דם אדומים במח העצם, אשר יכול להיגרם על ידי מצבים רפואיים מסוימים או תרופות. פוליציטמיה עלולה להגביר את הסיכון לקרישי דם, שבץ והתקף לב. זה יכול גם להוביל להגדלת הטחול, כאבי עצמות, כאבי ראש ועייפות. במקרים מסוימים, זה יכול אפילו לגרום לבעיות ראייה.

ש: מה גורם ליותר מדי תאי דם אדומים?

ת: ישנם מספר גורמים פוטנציאליים לפוליציטמיה, כולל מצבים רפואיים מסוימים, כגון מחלת כליות, מחלת ריאות או גידולים; תרופות מסוימות, כגון טסטוסטרון או סטרואידים אנבוליים; לעשן; חיים בגובה רב; התייבשות; ומוטציות גנטיות.

ש: כיצד מאבחנים פוליציטמיה?

ת: פוליציטמיה מאובחנת בדרך כלל באמצעות בדיקת דם. הבדיקה מודדת את מספר תאי הדם האדומים וההמוגלובין בדם. רופא עשוי גם להזמין ביופסיה של מח עצם כדי לאשר את האבחנה.

ש: כיצד מטפלים בפוליציטמיה?

ת: הטיפול בפוליציטמיה תלוי בגורם הבסיסי. אם המצב נגרם על ידי מצב רפואי או תרופה, הרופא עשוי להמליץ על שינוי או הפסקת התרופה. אם המצב נגרם מעישון, הרופא עשוי להמליץ להפסיק. במקרים מסוימים, הרופא עשוי להמליץ על הליך הנקרא פלבוטומיה, שבו כמות קטנה של דם מוסרת מהגוף. זה עוזר להפחית את מספר תאי הדם האדומים ולהפחית את הסיכון לסיבוכים.

סיכום

כמות גדולה מדי של תאי דם אדומים, המכונה פוליציטמיה, עלולה להגביר את הסיכון לסיבוכים כגון קרישי דם, שבץ והתקף לב. זה יכול גם לגרום לטחול מוגדל, כאבי עצמות, כאבי ראש ועייפות. המצב נגרם בדרך כלל ממצבים רפואיים, תרופות, עישון, מגורים בגובה רב, התייבשות או מוטציות גנטיות. פוליציטמיה מאובחנת בדרך כלל באמצעות בדיקת דם או ביופסיה של מח עצם. הטיפול תלוי בגורם הבסיסי ועשוי לכלול החלפת או הפסקת תרופות, הפסקת עישון או הליך הנקרא פלבוטומיה, שבו כמות קטנה של דם מוסרת מהגוף.